Vayedaber

הלכה: כֵּיצַד עָשָׂה מַאֲמָר כול'. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מַהוּ לְמַאֲמָרוֹ שֶׁיְּהֵא מַאֲמָר לְבֵן תֵּשַׁע. בִּיאַת גָּדוֹל גּוֹמְרָתוֹ מַאֲמָרוֹ קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. בִּיאַת קָטָן גּוֹמֶרֶת מַאֲמָרוֹ קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. מַה בֵּין בִּיאָתוֹ לְמַאֲמָרוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מַה בֵּין מַאֲמָרוֹ שֶׁלַּגָּדוֹל לְמַאֲמָרוֹ שֶׁלַּקָּטָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וּכְמַה דְאַתְּ אָמַר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וְדִכְוָותָהּ נַעֲשֵׂית חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. אֵין חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּלוּם. וְלָמָּה עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. שֶׁכֵּן בִּיאָה בְגָדוֹל קוֹנָה בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. נַעֲשֵׂית חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּגֵט בְּגָדוֹל. וַחֲלִיצָה בְגָדוֹל אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶלָּא לְדַעַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל דנעשה חליצת כו'. דהרי חליצת גדול עצמה אינה אלא לדעת:

ורבנן אמרי. דאין לו חליצה ומפרש טעמא ולמה אמרו עשו ביאת בן ט' כו' דהואיל דמצינו ביאה בגדול קונה שלא לדעת ובקטן דאין לו דעת מיהת כמאמר שוויי' רבנן:

וכמה דאת אמר כו'. בניחותא דלר''מ כמו דביאתו כמאמר בגדול הוא ודכוותה נעשה חליצת בן ט' כגט בגדול גרסינן וכן הוא לקמן פ' האשה הלכה י''ז וכן בבלי צ''ו דחליצתו לר''מ דוחה כגט בגדול שפוסל ע''י אחין וצריכה חליצה וכן חליצת בן ט' אינה לפטור אלא לפסול:

דברי ר''מ. בשם ר''מ דעשו ביאתן כו' דקונה ומשייר:

ואית דבעי מימר. דהכי מקשינן דאם מאמרו הוי מאמר א''כ מה בין מאמרו של גדול כו' ולא ניחא להו למיפרך כלישנא קמא דמאי קושיא דבאמת בקטן לא שייך לחלק והילכך מקשי ממאמרו של גדול ומסיק דלית ליה לבן ט' מאמר:

מאמרו כו'. ואי אמרת דמאמרו הוי מאמר וקונה ומשייר א''כ מה בין ביאתו למאמרו:

ביאת קטן גומרת. בתמיה כלומר אבל בקטן מי גומר לקנות בביאה דהרי ביאת בן ט' אינו אלא כמאמר בגדול דקונה ומשייר כדלקמן:

ופשיט לה ביאת גדול גומרתו כו'. כלומר דבשלמא בגדול הואיל וביאתו קונה לגמרי הילכך במאמרו אמרינן דקונה ומשייר:

מהו למאמרו שיהא מאמר לבן תשע. אם מאמרו של בן ט' נמי הוי מאמר דהא לא בעינן לדעת:

גמ' ע''ד דרבי. דאמר לעיל מאמר קונה בע''כ:

משנה: חָלַץ וְחָלַץ חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר נָתַן גֵּט וּבַעָל אוֹ בָּעַל וּבָעל אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר. נָתַן גֵּט וְחָלַץ אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת בֵּין שְׁנֵי יְבָמִים לִיבָמָה אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' חלץ ועשה מאמר. האי דינא תנינן לעיל הלכה ד' והא דהדר תני לה הכא משום סיפא דבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה כדקתני דחליצה לעולם אין אחריה כלום ובביאה דוקא כשהיא בתחלה ולאשמועינן נמי פלוגתא דר' נחמיה ורבנן:

ובין שני יבמין ליבמה אחת. בכל הני דינים האמורים למעלה ביבם א' ושתי יבמות:

או בעל ובעל. שהיתה ביאה בתחילה בעל לזו ובעל לזו או בעל לזו ועשה מאמר לזו או נתן גט לזו אחר ביאה הראשונה או חלץ לזו אחר ביאת ראשונה ועל כל אלו שייך לומר אין אחר ביאה כלום דאין אחר ביאת ראשינה כלום ומעשה האחרון לא חשיבא כלום ומותר בקרובות שני' ודקתני אין אחר חליצה כלום ארישא קאי וכדפרישי' והתרת יבמה לשוק עדיפא לי' למיתני כדלעיל הל' ד':

מתני' חלץ וחלץ. שחלץ לזו וחזר וחלץ לזו וכן חלץ לזו ועשה מאמר לזו או שנתן גט לזו אחר חליצת הראשונה או בעל לזו אחר חליצת הראשונה על כל אלו קתני בסיפא אין אחר חליצה כלום דלאחר שחלץ להראשונה אין כאן זיקת יבמין ואין מעשה האחרון כלום:

אין לאחר חליצה כלום. דאי הדר מקדש לה או לצרתה לא תפסי בה קידושין וכר''ע כדמוקי בבבלי:

ומאמר לזו צריכה גט. למאמרו וחליצה לזיקתו:

גט לזו ובעל לזו צריכה גט וחליצה. דאסור לקיימה דקם עליה בלא יבנה משום גט דראשונה ובגט לחודה לא נפקא דביאה פסולה היא:

מתני' גט לזו וגט לזו צריכות הימנו חליצה. אחת ואסור בקרובות שניה וכרבנן דאמרי יש גט אחר גט:

משנה: גֵּט לְזוֹ וְגֵט לְזוֹ צְרִיכוֹת הִימֶּינּוּ חֲלִיצָה. גֵּט לְזוֹ וּבָעַל לְזוֹ צְרִיכָה גֶט וַחֲלִיצָה. גֵּט לְזוֹ וּמַאֲמָר לְזוֹ צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. גֵּט לְזוֹ וְחָלַץ לְזוֹ 33b אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובין שני יבמין ליבמה אחת. בכל הני דינים האמורים למעלה ביבם א' ושתי יבמות:

אין לאחר חליצה כלום. דאי הדר מקדש לה או לצרתה לא תפסי בה קידושין וכר''ע כדמוקי בבבלי:

ומאמר לזו צריכה גט. למאמרו וחליצה לזיקתו:

מתני' גט לזו וגט לזו צריכות הימנו חליצה. אחת ואסור בקרובות שניה וכרבנן דאמרי יש גט אחר גט:

משנה: חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר נָתַן גֵּט וּבַעָל אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר נָתַן גֵּט וְחָלַץ אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. בֵּין בַּתְּחִילָּה 34a בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף. וְהַבְּעִילָה בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִילָּה אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֶחָד בְּעִילָה וְאֶחָד חֲלִיצָה בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף אֵין אַחֲרֶיהֶן כְּלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בין בתחלה. כדקתני חלץ כו' בין יבמה אחת ליבם אחד בין שתי יבמות ליבם אחד כדתני לעיל דשוין לדינא:

בין באמצע. בין מאמר לגט כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט לא מהני המאמר אחר חליצה ולא בעיא גט למאמרו:

בין בסוף. אחר מאמר וגט חלץ אין אחריה כלום וחליצה גמורה היא ואי הדר ועביד מאמר לא בעיא גט משום דחליצה כגירושין גמורין היא וקמה בלאו עלי' ואע''ג דחליצה פסולה הואי:

והבעילה. דוקא בזמן שהיא בתחילה אין אחרי' כלום אבל באמצע ובסוף יש אחריה כלום. והביאה באמצע כגון שהיא אחר מאמר או אחר הגט ואם חזר ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה. ובסוף כגון גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא על האחת יש אחר ביאה זו זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט:

ור' נחמיה אומר כו' אין אחריה כלום. ונפקא בגט בלא חליצה ואי הדר וקדיש לאידך אחר הביאה אין במעשיו כלום ובגמ' מפרש לפלוגתייהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source